הפינה המשפטית
מאת: עו"ד נועם פנחס
 
תאונות דרכים -פגע וברח לכתבה
 עשרת הדיברות לנפגע עבודה - לכתבה
 
 
 





בקרו באתר האינטרנט
החדש של הישוב
פוריה עילית. לאתר. 
טור / דעה אישית>
עו"ד לילך שייך: "ילדי החוץ" של המועצה האזורית עמק הירדן

כוכב הצפון | גיליון 2225 | 19.2.16

הדבר הכואב ביותר ב"הדרה הקיבוצית" הוא עניין הילדים. חשבתם לעצמכם פעם איך מרגיש ילד שקוראים לו "ילד חוץ"? מה אמור ילד כזה לחשוב לעצמו כאשר הכותרת שמתארת את עצם קיומו בתוך החברה, מראש שמה אותו בקטגוריה שאינה שייכת לקבוצה השלטת? ומה קורה כאשר הילד הוא במקרה "עוף מוזר"? או אז, ההדרה הקיבוצית הופכת להדרה חברתית בתוך המסגרת החינוכית, המקבלת גיבוי מעצם הגדרת אי השתייכותו לקבוצה.

אנחנו ההורים שכל כך רוצים בטובת ילדיהם באנו לקיבוץ, שמנו אלפי ₪ בחודש כדי לקבל את החינוך הטוב ביותר, נאלצים להתמודד עם כך שילדינו הם "ילדי חוץ" כבר בשער הכניסה. הנורא מכל הוא שבין הילדים יש כבר בוגרים, אחרי תיכון, אחרי צבא שהיה לי הכבוד לשוחח איתם, לאור הכתבה שפורסמה, והם כולם אמרו: "בטח זה ידוע, תמיד זה היה כך - הם ואנחנו" ואחד מהם אמר: "למה כשאנחנו אמרנו את זה להורים, הם לא הקשיבו?"

ומה זה "ילד הרחבה"? הורים שאגרו את כל חסכונותיהם והשקיעו את מיטב כספם כדי לבנות בית בקיבוץ, נאלצים לשמוע לעג על ילדיהם בשל מוזרות שם המשפחה שלו או בשל כך שילדים זורקים לעברו "אתה ילד הרחבה" ואמירות כגון: "הם לא גרים בקיבוץ הם גרים בהרחבה", משל הייתה ההרחבה "מובלעת" בתוך הקיבוץ או עיר אחרת והסיפורים על חרמות, לצערי, עוד רבים וכואבים.

ואני שבה וחוזרת למפונים בתוך הקיבוצים עצמם: אנשים ששמו מבטחם בקיבוץ, נטעו בו שורשים, גידלו ילדים וניסו להיטמע בתוך האוכלוסייה המקומית, צריכים להסביר לילדיהם, שכל חייהם ידעו רק את אורחות הקיבוץ, שהקיבוץ מבקש לפנות אותם מהבית בשל העובדה שיש ילדים של קיבוצניקים שצריכים לגור בבית תחתם – "בנים חוזרים" שמם. ישנם ילדים שהקיבוץ מעדיף עליהם, למרות שכל ילדותם או מרביתה נשאו עיניים לחברה הקיבוצית וביקשו להשתייך אליה.

כמות האנשים שפנו אליי והביעו בכתב או בעל-פה הזדהות עם הכתבות שפורסמו בשבוע שעבר, הוכיחה מעל לכל ספק שנגעתי בפצע כואב ואמיתי. היו שהחזירו אותי לימים שאנשי הקיבוצים היו פוקדים את טבריה, כדי להשיג קולות למערך ועל הצורה המחפירה שבה התייחסו אליהם, כשהם ניסו להיכנס לחדר האוכל בקיבוץ ולהשפיע על דעת הקהל. היו שסיפרו לי סיפורים על ילדיהם שנפגעו מ"ההדרה הקיבוצית" בשנים האחרונות והיו שהביעו הזדהות מסיבות שונות ומגוונות. אחד הסיפורים היה מעניין במיוחד: מסתבר שלפני שנים רבות, מורה בעין גב כתב על הלוח את המילה "טברייני" ושאל את הילדים אילו הקשרים עולים במוחם כשהם שומעים את המילה. התגובות היו קשות: "נוכל" "רמאי" "גנב" וכיוצ"ב מיני מרעין בישין. המורה נחרד מהתגובות ולפיכך החליט לעשות מעשה וביחד עם גורמי חינוך נוספים הוחלט לקיים מפגש בין ילדי כיתות ז' ח' בעמק לילדים בבית ספר יסודי בטבריה, שבמסגרתו נעשו פעילויות ספורט וחינוך משותפות, כדי לשבר את "הדעה הקדומה".

הרבה שנים עברו, אבל שום דבר לא השתנה באמת. גם היום בין כותלי בית הספר שומעים ילדים שאומרים לילדינו שחיים חליוה הוא אפס ולילדה אחת אמרו "איכסה אל תשבי לידי, את מגעילה" בגלל שציינו את העובדה שההורה שלה תמך במועמד מהרכס. האמנם השיח הזה מתחיל מהילדים בבית הספר?

בין התגובות שקיבלתי לכתבה קיבלתי תגובה ממישהי בכירה במועצה האזורית עמק הירדן והיא שלא כיבדה אותי בפנייה ישירה, כביכול לא עברו הימים שלאישה אין מעמד עצמאי מבעלה, פנתה לחיים חליוה ואמרה לו שלושה דברים: האחד, שהוא טועה לחשוב שהבחירות היו בין הרכס והעמק, ממש לא, כך אמרה. השני, שהוא "מועמד לא ראוי" ומכאן הבחירה של הקולות הבודדים בקיבוצים. השלישי, שהיא מקווה לשמוע ממנו אמירות יותר חיוביות בעתיד, מאשר "האחר הוא אני".

אני רוצה להשיב לאישה נכבדה זו כמצוות משפטנים ראשונה ראשונה ואחרונה אחרונה. ראשית, אני אישית הסתובבתי בהמון כנסים בקיבוצים, ליוויתי שיחות רבות עם הקיבוצניקים. אל תטעו ואל תתבלבלו. לא היו אלו אנשי רכס הפוריות שאמרו לנו שהקיבוצניקים לא יבחרו במועמד מהרכס, משום שהוא לא קיבוצניק ולא איש תק"ם ולא משלהם. היו אלו אנשי הקיבוצים בעצמם, שלחלקם לא הייתה בעיה לומר ביושר את הדברים ישר חד וחלק. חלקם הציגו זאת בצורת שאלה וחלקם דיברו על כך איתנו הרחק מאוזניים אחרות. לא אישיותו ולא כישוריו ולא קשריו של המועמד מהרכס עמדו על הפרק בשיח זה, אלא העובדה שהוא נטע זר והקולות הבודדים שנתקבלו מהקיבוצים רק היוו הוכחה חותכת לאמירות שנשמעו קודם לכן.

שנית, אף חבר מועצה או עובד מועצה מרכס הפוריות לא היה מעז לקרוא למועמד מהקיבוצים מועמד "לא ראוי" בלי כחל וסרק בכתובים, להבדיל אלף אלפי הבדלות מאמירה, לפיה המועמד אינו מייצג את האינטרסים שלו או נראה לו לא מתאים לתפקיד. אותו מועמד שאת בחרת לקרוא לו "לא ראוי" הוא מועמד שהביא כ-20% מקולות הבוחרים והמועמד היחיד מבין כלל המועמדים, שהביא דה פקטו במהלך הבחירות את שר החקלאות למחוזותינו ויחד עמו  הציע פתרון מעשי מפי השר לבעיית חלופת הירדן! מילות השיח הם עדות ברורה וחותכת לפצע הכואב ולתהום הפעורה בינינו בשיח ומשרתות את הדמוניזציה שחלקכם עשיתם ועדיין עושים לדמות המועמד מהרכס, כדי לשרת את אחדות ההגמוניה הקיבוצית ולאפשר לה להמשיך לשלוט, יהא המחיר אשר יהא. כאשר מסבירים שהבעיה היא במועמד ולא במשהו גדול הרבה יותר מדמותו, מצליחים לטאטא את הבעיה מתחת לשטיח ולשבר את האחדות בתוך רכס הפוריות, כדי להסביר שבעצם אין לנו בעיה אתכם, אלא עם המועמד ששלחתם אלינו. אין זו אלא רטוריקה שנועדה לשמר את כוח ההגמוניה ותו לא!  לדמוניזציה זאת עוד אשוב בהמשך.

שלישית, גם אני הייתי מצפה מאישה נכבדה שכמוך לומר אמירות חיוביות יותר מאשר "לא ראוי". אינני מכירה אותך אישית, אבל מיד שאלתי את חיים לגבייך והוא דווקא ענה לי שאת אישה מכובדת מאוד ושהוא מעריך אותך מאוד, אלא שאת שבויה בקונספציה של עצמך. חבל שכך!

ההדרה הקיבוצית בראש ובראשונה פוגעת בקיבוצים עצמם, היא משמרת אג'נדה שיוצרת קיפאון ומונעת שינוי של רוח חדשה, מתוך החשש לאבד את הכוח.

ואם יורשה לי, אחזור שוב לעניין הדמוניזציה שאתם יוצרים סביב דמות המועמד מהרכס, כדי להסתיר את מקור הבעיה וכדי לשבר את האחדות ברכס הפוריות, שמתחיל להבין ולהפנים את התמונה הרחבה. בעיצומם של המאבקים שניהל חיים חליוה עבור פוריה עילית כיו"ר הועד שלה, רשמתי את שני ילדיי הפעוטים למושבת כנרת. קיבלתי הודעה רשמית על קבלתם לפעוטון במושבה ונערכתי להתחיל את תהליכי הרישום. אז מישהו הבין שאלו הם ילדיו של חיים חליוה וב"אדיבות" סיפורי המעשיות של אנשי דגניה א' שחלקם עסקו בביקורת כלפי המאבקים למען פוריה עילית עם המועצה, הודיעו לנו שילדינו לא רצויים בפעוטון. ישאלו עצמם אנשי המוסר והמצפון בדגניה א' האם זוהי דרכם להיאבק בדעה שונה ונוגדת משלהם? האם לפגוע בשני ילדים רכים ותמימים שלא מלאה להם שנה זו הדרך להשתיק אותנו ומה זה אומר על דרכם של אלו שטרחו להשיג את הפגיעה? לפחות לאחד מכם, בכיר בתוככם, היה האינטגריטי, לאחר ששמע את העובדות לאשורן, לבקש סליחה. לבקש סליחה זו לא בושה, זו גדלות! ומה זה אומר בעצם על הדמוניזציה שאתם עושים לדמות מנהיג שאיחד בין 70% ל-80% מיישובי הרכס בבחירות האחרונות? האין זה אומר שהפוסל במומו פוסל ושהכוחנות היא דווקא מנת חלקם של אלו שמנסים להעלימו מהזירה ולא בוחלים גם בפגיעה בילדים? ובנימה אישית לאלו המנסים לפלג את הרכס, לשבר את אחדותו ולתקוע בו תריז – לצערכם, אתם אינכם אלא פוגעים בעצמכם, היות ועד כה הייתם ונותרתם ילדי החוץ של המועצה האזורית עמק הירדן.

אחד הדברים הבעייתיים ביותר שעלו מכל התגובות האוהדות לכתבותיי משבוע שעבר, למעט אחת מהן, הוא שרוב המגיבים טרחו לומר שהם לא מאמינים שאי פעם השיח ישתנה. רק תושב אחד מהעמק אמר שהוא מאמין שאם השיח הזה יימשך, יהא בו כדי, בסופו של דבר, ליטול קורה מבין העיניים של חלקכם בקיבוצים. האם הוא צודק? זאת רק ימים יגידו. אני כאן עדיין אופטימית, שמשהו יחלחל בתודעה. אם מעשים ולא דיבורים לא יראו שינוי בגישה, רכס הפוריות יצטרך לשקול בינו לבין עצמו בכובד ראש אם תהליך היפרדות מהעמק אינו דבר מחויב המציאות. עד אז אני רוצה להודות לאישה הנכבדה במועצה ששיתפה אותי בתחושותיה, קשות בעיניי ככל שיהיו. זהו תחילתו של כל שיח ואם מישהו חשב שהשיח הזה יגווע עם שוך הבחירות, הוא טעה, כי אני כאן כדי להציפו כלפי מעלה, למרות המחיר הכבד האישי והמשפחתי שאני נדרשת לשלם על כך: "בפסגת האומץ מצויה החירות. החירות שבאה מתוך הידיעה ששום כוח עלי אדמות אינו יכול לשבור אותך. שרוח איתנה היא הדבר היחיד בלעדיו לא תוכלו לחיות. שבסופו של דבר השכנוע הפנימי הוא זה שמניע את הדברים ומאפשר כל שינוי" – פולה גידינס. שבת שלום.

סה"כ 0 תגובות לכתבה זו
כולה זוהרת
סיפורים רבים קורעי לב מגיעים אל שולחני, אך הסיפור הבא שייך לבחורה צעירה בת 18, חדורת מטרה ומלאת מוטיבציה ואנרגיות חיוביות, שהספיקה לעבור בתקופת חיים קצרה, מה שלפעמים עוברים אנשים בחיים שלמים. היא משאירה אותי עם המסר ששום דבר לא עומד בפני כוח הרצון וכי החצייה של אתגרים גדולים, בסופו של דבר, תלויה, כמו תמיד, בכוחות הנפש. קרא עוד...
מגן תל חי הוענק למשפחות הדר וגולדין מתי יגבר האומץ של מורשת טרומפלדור על ההססנות העכשווית וישובו בנים הביתה?
כמידי שנה בי"א אדר, מקיימת תנועת בית"ר טקס לזכרם של גיבורי תל חי. השנה העניקה התנועה את 'מגן תל חי' למשפחותיהם של סגן הדר גולדין ואורון שאול ז"ל, שנחטפו במהלך מבצע צוק איתן וגופתם מצויה עדיין בידי החמאס. תנועת בית"ר בחרה במשפחות גולדין ושאול בזכות מאבקם העיקש להפעלת לחץ על חמאס מבלי לוותר ולהתקפל בפני ארגון הטרור ומבלי להיענות לדרישת שחרור מחבלים תמורת בנם, שיביאו לפיגועים נוספים.
כבוד לטבריה - החייל סמ"ר יקיר אבוטבול נבחר כמצטיין זירת ים סוף
סמ"ר יקיר אבוטבול, תושב העיר טבריה, המשרת כמפקד מעבדת מערכות נשק, בבסיס זרוע הים, הנמצאת בעיר אילת ואשר תפקידה להגן על זירת ים סוף, נבחר להיות ממצטייני זירת ים סוף. קרא עוד...
כן, כן זהו שבוע הגאווה לטבריה - שיר כהן הטבריינית זכתה השבוע בקיקבוקס לבוגרים
שיר כהן מטבריה, תלמידתו של יורם בן שמעון, ממרכז הלחימה פירסט, זכתה השבוע באליפות ישראל בקיקבוקס לבוגרים, כשניצחה את האלופה המכהנת. קרא עוד..
משלוח מנות - בננות
קבוצת צמח מפעלים ומשקי עמק הירדן, אשר מאמצים את המחלקה לשיקום גריאטרי במרכז הרפואי פדה - פוריה, חגגו את חג פורים עם המטופלים. הקבוצה מאמצת מזה כשנה את המחלקה לשיקום גריאטרי במרכז הרפואי פדה - פוריה. קרא עוד..
פתיחת מרכז יום לקשיש
יום ג' הקרוב ה-26.3.19 בין השעות 9:00-12:00 פתיחה של מרכז יום לאוכלוסיית הגיל השלישי היא אירוע מיוחד, במציאות בה מסגרות לקשישים נסגרות וכמות המקומות אשר נותנים מענה לאוכלוסיית הקשישים הולכת ויורדת.
עיתון כוכב הצפון בפייסבוק
עיתון כוכב הצפון עלה לפייסבוק, רוצים לנהל דיאלוגים עם עוד מגיבים, כנסו לפייסבוק של כוכב הצפון.
מייל אדום לשליחת חדשות
 
לוח נדל"ן בבנייה
 
יום שלישי, 26 מרץ2019
Wאבגדהוש
924252627280102
1003040506070809
1110111213141516
1217181920212223
1324252627282930
1431010203040506
הבא
הקודם
בניית אתריםבניית אתרים 

© כל הזכויות שמורות ל"עיתון כוכב הצפון" טבריה, רח' הגליל 1, ת.ד 196 טבריה.