"רשימה שחורה" מאת בראד תור, הוא מותחן משובח דחוס פעילות, רומן המתח המטלטל ביותר שלו עד כה. אי-שם בתוככי ממשלת ארצות הברית חבויה רשימה שמורה היטב. חברי הקונגרס לעולם לא זוכים לראות אותה – רק הנשיא וצוות סודי של יועצים. ברגע ששמך מופיע ברשימה, הוא לא נמחק... עד מותך. מישהו הוסיף זה עתה לרשימה את שמו של סוכן האנטי-טרור סקוט הרוואת. הרוואת, גיבור ספריו של תור, הוא סוכן מסוג אחר. הוא פועל מחוץ לכל המסגרות הרגילות ומותח את הגבולות עד הסוף, מבלי לפחד מהתוצאות ההרסניות שהוא עלול לשאת בהן במקרה של כישלון. כי מבחינתו – כישלון הוא דבר שאינו בא בחשבון! הוא יוצא למשימת התאבדות שנראית חסרת סיכוי כשהוא נלחם לא רק נגד הכוחות העלומים הרוצים במותו, אלא גם נגד האנשים שעליהם סמך כל חייו, ובדרך לגלות מי הציב אותו כיעד ומדוע רוצים לסלק אותו מהדרך. אדם אחד בלבד יכול לקשור יחד את כל החוטים. השאלה היחידה היא האם הרוואת יגיע אל האדם הזה לפני שארצות הברית תספוג את מתקפת הטרור ההרסנית ביותר שידעה מעולם. (מאנגלית: שרה ריפין, הוצאת "דני ספרים", 440 עמ')

מעולם הקסמים אל המציאות

"ארון הקסמים של טליה" מאת גיל טרונסקי מספר את סיפורה של טליה שיש לה ארון קסמים בחדר, שבתוכו עולם של פיות וקוסמים ורק דברים טובים. כשטליה חוזרת מעולם הקסמים אל המציאות, אימה מצליחה לשכנע אותה שגורלה בידיה והיא יכולה להפוך את עולמה לעולם קסום. המסר המרכזי בספר הוא שעולם של פיות וקסמים הוא עולם נפלא, אבל אנחנו חיים בעולם אחר. עולם שהוא ממש לא קסום ובידינו האפשרות להפוך אותו לעולם הרבה יותר טוב. "הדגים דיברו זה עם זה בקול רם, והלוויתן מחא כפיים לעברם. פתאום, באוויר, לא תאמינו מה עף. לא פחות, לא יותר – היה זה קרנף" (מתוך הספר). הספר מתחיל בעולם הדמיון ומתחבר בסופו עם החיים האמיתיים. "טולי, אומרת אימא בקול בטוח, החלומות הם יפים, ופיות עפות ברוח. אך את המציאות אנחנו עושים, ובידינו האפשרות חלומות להגשים" (מתוך הספר). בסוף הסיפור ישנו מוסר השכל שהוא למעשה שיא הסיפור. לאורך כל הספר מתכתב הטקסט עם האיורים המקוריים של נגה גולדשטיין, בת ה- 15, אשר הפיחה חיים בסיפור והוסיפה לייחודיות שלו. (הוצאת "אוריון", לגילאי 6-3. מנוקד).

ההיסטוריה חושפת שיניים

"הלילה אין לנו חברים" זוכה 'פרס אתונה לספרות' מאת סופיה ניקולאידו הוא רומן יוצא דופן על שלושה דורות של יוונים שמנסים לחיות את חייהם בעת שההיסטוריה חושפת שיניים. הורים וילדים, תלמידים ומורים, סטודנטים, חנוונים ופרחחי רחוב, סבתות ופרופסורים, פעילים פוליטיים ומשקיפים מן הצד, לומדים כולם אחת ולתמיד שלפני הכול אדם מסתכל איפה נשפך הדם שלו, ורק אחר כך הוא בוחר באיזה צד לתמוך. שלושה דורות כשבכל תקופה עלילה אחרת: דצמבר 2008: הפגנות ומהומות ברחבי יוון בעקבות רצח של נער בידי שוטר. משפט אחד מוטח בכוח שוב ושוב: הלילה אין לנו חברים. 1988-1981: היסטוריון צעיר וחסר ניסיון חוקר את הנושאים האסורים של משתפי הפעולה עם הנאצים ושל הארגונים הגרמנוֹ-פשיסטיים בסלוניקי. מכל עבר מתנפלים עליו ומנסים לסתום לו את הפה. 1944-1934: גרמניה הנאצית, סלוניקי הכבושה. יהודים, יוונים, גרמנים. סוחרים בשוק השחור, בתי ספר של הכנסייה, בתי סוהר ומטבחי צדקה. רוצחים אכזרים. בוגדים ופטריוטים. (מיוונית: אמיר צוקרמן, הוצ' כתר, 224 עמ')