כוכב הצפון | גיליון 2180 | 28.3.15

‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏

פתאום לפתע אנחנו ערים להתעניינות תקשורתית בטבריה, ערוצי טלוויזיה, תוכניות וכתבות. מפיקים מתקשרים, קובעים פה ימי צילומים ואנחנו פשוט מנסים מה קרה? אז כן קודם כל תודה לאל שהכל בסדר, שאנחנו לא עדים לקטסטרופות או בעיות קיצוניות אבל יש כנראה סיבה שגרמה להם להגיע לפה.

טבריה הייתה בעבר עיר תיירות מאד תוססת ומאד דומיננטית בגליל, היא הייתה למעשה עיר מחוז לכל דבר ועניין והייתה במוקד ההשפעה. הבחירות האחרונות הוכיחו לכולם שהמדינה הזו חייבת ניעור, הבועה התל אביבית ניפחה יחד עם התקשורת את ענייני השמאל והערבים והנה נקראו לדגל גם גדודי העיתונאים והכתבים כדי להעצים ולהציף את השינוי הממשמש לבוא.

כן כן, אולי  בשל כך הגיעו לפה גם הכתבים שניסו לעשות פה תחקירים וכתבות צבע שבאות להראות איך גם הפריפריה הצפונית משתנה והופכת לשמאל כי באמת רע פה, מה שלא נכון בהחלט. אז למזלנו הם לא הצליחו והשלטון שלנו נשאר פה יציב, טבריה באמת הוכיחה בגרות גדולה והתגייסה כולה למשימה הלאומית של שמירה על ערכי העם היהודי הציונות וארץ ישראל השלמה ואנחנו יכולים להתגאות בכך ולשמוח שהיינו שותפים חשובים לביטול הגזירה הזו.

לפני כשבוע עוד לפני הבחירות הגיעו לכאן צוותים, ראיינו, צילמו וביקשו גם לחשוף, האווירה הכללית ששידרו הייתה לי קצת מוזרה וממש ברגע האחרון הבטן אותתה לי שלא נכון להצטלם לכתבה בערוץ מרכזי שהמפיקים לא ממש רוצים להסביר את המטרות שלה. אכן בסופו של דבר סירבתי בנימוס ואמרתי להם תודה ובהצלחה, הרגשתי שמשהו שם התכוון לעשות מטבריה משהו שלא היינו רוצים לראות או להיות שותפים לו.

חלף לו שבוע והנה המפיקים של התוכנית של שי שטרן התקשרו ובקשו לצלם, דברו בכלליות על מה שהם מחפשים ואני הקשבתי ונעתרתי. הבנתי מהמפיקים שמעניין אותם לדבר על ההתחרדות של טבריה וכל המצב בעיר שעומד מלכת. מההכרות שלי עם התוכנית באופן כללי החלטתי שהפעם נעשה את זה אחרת, שהרי אין טעם לתת להם את ההנאה לרדת על טבריה או להשחיר את טבריה ולסכסך ולפלג בין החילוניים והחרדים. אכן את אשר יגורתי בא לי, שי ניסה לטמון בראיון "מלכודת" שבאה לדבר על כמה שהעיר נהרסה בגלל הדתיים וההתחרדות, אוף דה רקורד דיברנו על המצב לאשורו, צחקנו וגם כאבנו ובקשתי ממנו מפורשות לא להשחיר את המצב ולא להכניס דברים לא נכונים בעריכה שעלולים לפגוע ברגשות התושבים כי באמת טוב ויכול להיות פה עוד יותר טוב ואני מקווה שהוא יעשה זאת כפי שהבטיח, (אחרי הכל לא ניתן להאמין לכל אנשי התקשורת של היום) מכיוון שהבנתי שזוהי מטרתו דברתי על המצב לאשורו ואף סתרתי את הדברים. היום אני בטוח במאת האחוזים שטבריה לא סובלת מההתחרדות, התושבים הדתיים חיים בשלווה עם החילוניים ולמעט מקרים בודדים אני לא רואה פה כפייה דתית! טבריה תמיד ידעה לשלב את החיים האלה בהרמוניה ובאהבה. הבעיה מתחילה ונגמרת בתושבים, הטבריינים חמים ואוהבים ובעיקר נאיביים מטבעם.

ראיתי במהלך מערכת הבחירות כיצד התושבים קונים פה הבטחות בחירות ושקרים של פוליטיקאים שחיפשו כיסא ומשכורת, ראיתי איך התושבים בחרו פה בבחירות שבטיות משפחתיות שמזכירות כפרים נדחים באפריקה וראיתי בעיקר זזלול גדול במערכת הפוליטית דמוקרטית. הריאיון הזה באמת ניסה לקחת את טבריה למקום מפלג ואני סבור שזו טעות, אני בהחלט חושב שרע פה בהרבה תחומים, שיש פה המון פוטנציאל מבוזבז, שיש פה המון שחיתות, שיש פה המון קומבינות אבל יש פה המון דברים טובים וכיפיים, שיש פה אנשים מדהימים ושיש פה אהבה גדולה וגעגועים לנוסטלגיה של פעם. אני יודע שאפשר להרים את טבריה מהקרשים והדרך לשם עוברת קודם כל בהכרת המציאות והתמודדות עם האמת הכואבת, אני מקווה שהתוכנית שתשודר היום יום שישי בערב תראה ותוציא את טבריה האופטימית למרות המצב הקשה. היה לי קשה מאד לשמוע את שי שטרן שואל בציניות הידועה שלו איך בורחים מפה ואיפה הדרך החוצה, הבנתי מזה שהוא מנסה לרדת על טבריה. בואו ננסה להסתכל מכאן על חצי הכוס המלאה ונבין שחייבים לרצות שיהיה פה שינויי, חייבים להבין שמשהו חייב להשתנות. בשיר המאוד קליל והיפה הזה של אייל גולן מצאתי חיבור וקישור למצב בטבריה, חייבים לרצות שיגיע יום יפה יותר בטבריה, חייבים לרצות ולשאוף לראות פה מצב אחר, טוב יותר, רגוע יותר וחייבים לדעת ולראות שטבריה בסדר, משתפרת ומתקדמת גם אם יהיו פה אנשים אחרים שימשכו במושכות קדימה והעיקר שתהיה פה אהבה בין האנשים, חילוניים ודתיים. נקווה שהכתבה הזו תערך בצורה הוגנת ומאזנת, נקווה שכולנו נלמד לקחת את הדברים לחיוב ולא לשלילי ובעיקר נקווה שיהיה פה טוב יותר כי זה אפשרי ביום יפה.

"ואולי ביום יפה ניפגש מתי שהוא, כשאני איתה ואת עם ההוא, ועם לב חצי שבור, ואולי ביום יפה אראה אותך עם מישהו, ואומר תודה לאל שאת בסדר, ואומר תודה לאל שאת בסדר".

רון, אני חיים חליוה רוצה לספר לך סיפור קצר. כששירתתי במלחמת יום כיפור, ברמת הגולן, בבסיס בנפח, היה לנו רס"ר בסיס דרוזי שלימד אותי דבר נורא חכם, וכך אמר לי: "אם אתה רוצה לדעת אם אשתך יפה או לא, תסתכל עליה בבוקר איך שהיא פוקחת את עיניה". מקווה שהבנת.

קמחא דפסחא.

לפני כחמש שנים קם לו בטבריה בחור צעיר ונמרץ, אסף סביבו חברים והחל בשקט בשקט להרים מפעל חיים מיוחד במינו, משהו שעובד לו בשקט, בהסתר ובהיחבא.

הרעיון המרכזי היה לעזור לכמה שיותר משפחות לקראת הפסח והעיקר לעשות זאת בצניעות ובהשקט. ההתחלה הייתה קשה אך עם השנים הברכה לא אחרה להגיע, אנשים מכל קצוות הארץ שמעו על הפרויקט המיוחד שנתן ועזר גם לחילוניים וגם לחרדים. ההתגייסות עלתה ועלתה עם השנים הגיע מצב שזה הפך לארגון מיוחד שמתנהל בצורה מופתית כמו במבצע צבאי. חברים, אנשי עסקים וגם אנשים פרטיים התגייסו והיום הפרויקט הזה עוזר בשקט ל 500 משפחות לעבור את הסדר עם עזרה שמתקרבת לכמעט 1,000 ש"ח למשפחה. הפרויקט הזה נכנס לי אל הלב, האנשים האלה נותנים מעצמם אנרגיות בלתי נדלות שמתחילות בעיקר מרוחניות מלאה ומתעצומות נפש שהתגבשו והכל בכדי לתת בכדי לעזור לחלשים ולנזקקים באמת. אני מאחל לאנשים האלה בריאות ואריכות ימים, אין בהם את הרצון להיחשף, למרות שרבים מכירים ויודעים את הנפשות הפועלות. הם לא רוצים לעשות זאת כדי לזכות באהדה ציבורית כל שהיא, הם באים מהלב ומאהבת ישראל וזהו היופי שבדבר.

אני חושב שיש לכולנו מה ללמוד מהצניעות הזו ומאהבת האדם והאל הזו, מיכולת ההכלה והקבלה של האנשים החלשים ומההבנה שאנחנו חייבים לראות אותם ולא להתייס אליהם כשקופים. אשריכם חברים, שאלוהים ייתן לכם רק שפע, בריאות והמון כוח להמשיך ולהגדיל את העשייה האדירה הזו. ברוכים תהיו.

כיף גדול.

השבוע עברה בטבריה שיירת מכונית עתיקות שהגיע למסע חציית ישראל, הם עצרו לחניית לילה במלון גלי כנרת, עשו סיבוב יפה ברחבי העיר ונתנו לנו הרגשה של חוץ לארץ, היה וליווה אותם השף חיים כהן, קמנו בבוקר והלכנו לשוחח איתם ולהצטלם, הם מאד אהבו את טבריה והכנרת. התמונות מספרות את הכל...

שבת שלום לכולנו בטבריה, שבת של שמש וכיף, שבת של פתיחת עונה ושבת של שמח.

את קבלת השבת הזו אנחנו מקדישים לצעירים וליזמים החדשים של טבריה, לאלה שמאמינים שאפשר גם אחרת. אנחנו נפגוש את כולם היום יום שישי החל מהצהרים במסיבת רחוב מהממת של שמש, מוסיקה ושמח בבית הקפה יאליס שברחבת כיכר המסגד, שגיא ויאצק מאמינים בטבריה ובצעירים שלה, אנחנו נהיה שם עם כולכם באהבה גדולה. בהצלחה לכולם.

ממני רון קובי וכל צוות מרימים את טבריה.